סרטן המעי הגס

מחלה הנגרמת מהתרבות לא מבוקרת של תאי הגוף היוצאת מכלל שליטה. מכיוון שחלוקת התאים והתרבותם אינה מבוקרת נוצרים גושי תאים הקרויים גידולים. גידולים אילו יכולים להיות שפירים או ממאירים

רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים גדלים במשך שנים בהדרגה עד שחל בהם שינוי מהיותם שפירים, הפוליפים נהפכים לסרטניים. מכיוון שהפוליפים גדלים במשך שנים הטיפול בפוליפים בעוד היותם קטנים ושפירים יכול למנוע את התפתחותו של הסרטן במעי הגס. סרטן המעי הגס הינו השני בשכיחותו בארץ ומופיע אצל גברים ונשים באותה מידה. גורמי הסיכון של סרטן המעי הגס:

1. שכיחותו של סרטן המעי הגס עולה עם הגיל. רוב המקרים מתגלים מעל גיל חמישים. לעיתים יכול סרטן המעי הגס להופיע מוקדם יותר.
2. היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס בקרבה משפחתית ראשונה או שנייה (אבא, אמא, אח, אחות) מגביר את הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס.
3. מחלות מעי דלקתיות (כמו קרוהן וקוליטיס) גם כן יכולות להגדיל את הסיכוי להווצרות סרטן זה.
4. מחלות ממאירות אחרות קשורות גם הן בסיכון מוגבר למחלת סרטן המעי הגס.

  הסימפטומים לסרטן המעי הגס:

1. דימום רקטאלי.
2. אנמיה וכל חסר דם לא מוסבר
3. שינוי בהרגלי יציאות
4. כאבי בטן
5. ירידה במשקל

  בדיקת קולונוסקופיה-הדרך למנוע או להפחית את הסיכויים להתפתחות סרטן המעי הגס? האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות לגסטרואנטרולוגיה) ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה ביותר לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. מכיוון שרוב מקרי סרטן המעי הגס מתפתחים מפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים יכול למנוע או להפחית את הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס. פוליפים שפירים יכולים להיות קיימים ללא כל סימפטומים ולכן, לא כדאי לחכות לסימפטומים המוזכרים לעיל להופיע בכדי לערוך בדיקת קולונוסקופיה.   מי צריך לעשות את בדיקת הקולונוסקופיה?

1. לגברים ונשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל חמישים.
2. אם נמצא סרטן המעי בקרובי המשפחה מדרגה ראשונה חשוב לערוך את בדיקת הקולונוסקופיה בגילאים צעירים יותר.
3. אם מופיעים אחד או יותר מהסימפטומים המוזכרים לעיל.

באם נמצא סרטן המעי הגס מה ניתן לעשות? ברוב המקרים מטופל סרטן המעי הגס על־ידי ניתוח לכריתת מקטע המעי הגס המכיל את הגידול. מכיוון שבלוטות הלימפה הינן התחנות הראשונות להתפשטות הגידול ולשליחת גרורות, נכרתות גם בלוטות הלימפה המנקזות את אותו גידול. בסיום הניתוח קצוות המעי מחוברות לפני ואחרי איזור הכריתה וכך לרוב מתאפשר תפקוד רגיל של המעי. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכימוטרפי לפני הניתוח.  אם מתגלה סרטן באיזור הרקטום שהוא החלק הסופי של המעי הגס המתחבר אל פי־הטבעת,  נלקחים בחשבון המיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום בכדי לקבוע את דרך הטיפול המיטבית.  במקרים מסויימים ניתן לכרות את הגידול דרך פי־הטבעת.  בגידולים גדולים הסמוכים למנגנון השרירים של פי־הטבעת  יש לפעמים צורך לכרות את פי־הטבעת כולו, לסגור את איזור פי־הטבעת וליצור פתח קבוע בדופן הבטן  להסדרת היציאות הנקרא סטומה.  כיום, בשל הטכנולוגיה המתקדמת בידי הכירורגים נמוך שיעור המקרים שבהם יש שימוש בסטומה. לאחר הוצאתו נשלח הגידול לבדיקה פתולוגית כדי לקבוע את דרגת התקדמות הגידול (stage) ומאפייניו הפתולוגיים. מאפיינים אלו מצביעים על הסיכון הסטטיסטי לחזרתו של הגידול ולכן עוזרים בהכוונת הטיפול והמעקב לאחר הניתוח. מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס? כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים שעור הריפוי המלא הוא גבוה מאד. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר עם הטכנולוגיה הכירורגית והטיפולים המשלימים כגון כימוטרפיה או קרינה אחוזי הריפוי ושיפור איכות החיים אינם מבוטלים.